שתיה

24.08.2014

מי שמסתכל מהצד על הרגלי השתיה של הגרוזינים עלול להגיד שהם שתיינים ושיכורים. אבל מבט מקרוב יותר יכול לגלות שהם בעצם מנהלים שיחה. לפעמים זאת הדרך לנהל שיחה עמוקה.

 

בתרבות השתיה הגאורגיאנית יש את הטמדא - זה שאומר את הטוסט, המילים לפני שמרימים כוסית. ככל שהטוסט שאתה אומר עמוק יותר וגורם לאנשים לחשוב, ככה הטמדא טוב יותר. 

בכל פעם ששתינו בגאורגיה נאמר טוסט. על שלום, על הקשר בין גאורגיה וישראל, על האמא, על המשפחה, על המתים, על החיים, על האדמה ועוד. הטוסט הוא לא מילה, בדרך כלל לפני הטוסט מסופר סיפור אישי או סיפור מסורת או נאמרת אמירת עם ידועה. זהו דיבור עמוק וכנה ולמרות שהוא כללי לרוב, היה מופנה כאות הערכה ותודה למישהו ספציפי. זאת הזדמנות להביע רגש אמיתי מבלי לצאת רגשני מדי. הטוסטים נאמרים בארועים אבל גם פשוט כשיושבים סביב השולחן לשתות. לרוב הטוסט נאמר על ידי גברים, בכלל לרוב רק הגברים שותים. זאת שיחה עמוקה ורגישה שכנראה לא היו מצליחים לנהל ללא אלכוהול.

היום בגסט האוס לא היו כמעט אורחים, אף אחד לא הזמין ארוחת ערב ולכן ארוחת הערב שהוכנה היתה בעיקר למשפחה. וכרגיל היתה צ׳צ׳ה. אריק ושני החברה הפולנים שהיו בגסט האוס ירדו למטה והוזמנו להצטרף לשתות. אני החלטתי להשאר למעלה ולקחת זמן לעצמי. אריק קרא לי לבוא כשהם עברו ליין. היו רק גברים סביב השולחן. אריק וויטו (הבעלים של המקום) אמרו טוסטים. פעם האחד והפעם האחר. אבא של ויטו גם ישב בשולחן. אריק ביקש לשתות לכבוד האבות וההורים - הם אלו שנתנו לנו את החיים, חינכו אותנו, נתנו לנו בית ובעצם את כל מה שיש לנו היום. האבא מאוד התרגש. הוא רצה לשתות לכבוד הוריו והביא את התמונות של ההורים שלו, של אישתו ובנו שנהרג. הוא התרגש עד עומקי נשמתו ובכה. אני מניחה שכבר לא קורה הרבה שרואים אותו ככה ואומרים לו תודה. 

הוא הביא לאריק את הסכין שלו במתנה.
 

הסבא - המקור הכי עתיק שהכרנו לשושלת הצ'רטולני, גאה בתוספת חדשה לשושלת.

ויטו - שותים ומברכים את האחיין החדש

אריק עם הסבא

שותים עם אנשים טובים באמצע הדרך